פסק-דין בתיק עת"מ 20465-08-11

1.         העותרת שבפני, כבת 36, הינה תושבת ואזרחית גאנה, שהסתננה שלא כחוק דרך הגבול המצרי למדינת ישראל ביום  1.9.2009. היא עזבה את גאנה זמן קצר לפני כן בטיסה לקהיר, ושם שילמה 3,500 דולר למבריח שהסכים להבריח אותה את הגבול לישראל.

ימים מספר לאחר מכן, הוצא נגדה צו הרחקה על ידי שר הפנים, הצו לא בוצע עד כה, העותרת מסרבת בתוקף לחזור לגאנה, ומאז כניסתה לישראל ועד עתה, כמעט שנתיים, היא נתונה במשמורת. במהלך תקופה זאת היא הובאה פעמים רבות בפני בית הדין למשמורת שהאריך מפעם לפעם את תקופת החזקתה במשמורת.

בעת  הסתננותה לישראל טענה העותרת  כי היא נמלטה מגאנה כיוון שחששה לחייה מצד בן משפחה בכפר מולדתה בגאנה, שדרש כי תינשא לו לאחר מות בעלה, והיא סירבה.

לאחר שהעלתה, בצורה זו או אחרת טענה בדבר זכאותה למעמד של פליט, נערך לה שימוע מפורט בפני יחידת הטיפול במבקשי מקלט של משרד הפנים (RSD).

השימוע נערך ביום 3.1.2010, ועל פי המפורט בו תשאולה של העותרת נעשה בסיוע מתורגמנית בשם גלדיס אגימאן, שהייתה אותה שעה גם היא במשמורת באותו המתקן, לאחר שגם היא הסתננה לישראל מגאנה.

פרוטוקול השימוע מפורט ביותר, הוא נרשם בשפה האנגלית ולכל אורכו הבהירה העותרת כי הסיבה להימלטותה נעוצה בפחד שלה לחייה מאותו אדם בכפר מולדתה הדורש כי תינשא לו והיא מסרבת לכך בתוקף. 

לאחר השימוע שנערך לה הודיע ה- RSD, למתלוננת, ביום 26.4.2010, כי בקשתה לקבלת מעמד פליט נדחית מאחר ועניינה אינו בא כלל באחת החלופות מכוחן יש להעניק מעמד פליטות על פי הקבוע באמנה הבינלאומית לעניין הפליטים.

לאחר שניתנה ההחלטה האמורה, התמידה העותרת בסירובה לשתף פעולה בדרך כלשהי עם הרחקתה לגאנה, עניין המשמורת שב ועלה בדיונים שהתקיימו לעניין זה בפני בית הדין למשמורת, ובהחלטות שניתנו בכל אותם הדיונים, נקבע כי תמשיך להישאר במשמורת עד לביצוע הרחקתה.

בדיון האחרון  הביאה באת כוח העותרת בפני בית הדין למשמורת את עניין החלטת ה - RSD והעלתה את הטענה כי העותרת אינה דוברת שפה כלשהי רק הניב המדובר באזור מולדתה בגאנה (שפת TIE), כי הדיונים בפני ה - RSD נעשו ללא תרגום כלשהו, ועל כן יש לערוך דיון מחדש ב - RSD בתרגום נאות ולשחרר את העותרת מהמשמורת עד לקיום הבירור.

עתירה זו שבפני הוגשה על ידי העותרת לבית משפט זה ביום 11.8.2011.

העתירה, על פי הנעתר במבוא לה, מכוונת הן כנגד החלטות בית הדין למשמורת (ללא ציון החלטה ספציפית) הן כנגד החלטת ה - RSD  והן כנגד עצם צו ההרחקה.

עיקר הטענות בעתירה מתייחסות לעובדה הנטענת, כי ההליכים בפני ה - RSD, וכן הליכים נוספים בפני בית הדין למשמורת, נערכו ללא תרגום בכלל או ללא תרגום נאות.

טענה נוספת הינה, כי העותרת נמצאת במשמורת כמעט שנתיים ימים ודי בכך כדי להצדיק שחרורה בערבות מתאימה.  בד בבד, מבקשת העותרת פטור מאגרת בית המשפט, וכן "צו ביניים", שיורה על שחרור מיידי עד להמשך וחידוש הליכי הבדיקה והשימוע בעניינה.

בנימוקי העתירה, נטען כי הימלטותה של העותרת מגאנה והסתננותה לישראל נובעים הן מהפחד שלה מפני גיסה הדורש לשאתה לאישה בכפר מולדתה, והן מכך שעל פי הנטען בעתירה, העותרת קשורה ל"מפלגת אופוזיציה" בכפר מולדתה, ועל כן היא גם נרדפת פוליטית.

המשיבים בתגובתם שבכתב,  מפנים להליכי השימוע המפורטים שנערכו בפני ה - RSD, ולתשובות המפורטות והברורות שנרשמו מפי העותרת באותם ההליכים. על פי המפורט שם, העותרת מעולם לא העלתה טענה לגבי רדיפה פוליטית כלשהי, ולא הזכירה במילה אחת סיטואציה פוליטית איזו שהיא הקשורה לבריחתה מגאנה. אדרבא, משהופנו אליה בשימוע שאלות לעניין זה, וכן לגבי האפשרות שמא יש לה מניע נוסף לבריחה, פרט לחשש שלה מפני גיסה, העותרת השיבה בשלילה גמורה.

עוד עולה, ממסמך השימוע הנ"ל (צרופה 7 לתגובה) כי העותרת לדבריה, עזבה את כפר הולדתה לאחר מות בעלה ולאחר שסירבה בתוקף לדרישת גיסה להינשא לה, והיא עברה לגור משך למעלה מ - 6 חודשים בעיר הבירה אקרה. לדבריה, בשימוע היא לא חשה מאוימת  באקרה, אולם חשה שם בדידות גדולה וקשיי מחייה ולכן החליטה לצאת את גאנה.

לשאלת המתשאל מדוע בחרה לעבור לישראל, השיבה העותרת: "שמעתי ברדיו שישראל נותנת הגנה להרבה אנשים מגאנה. בגלל זה באתי לכאן".

2.         לאחר בחינת הדברים, לאחר שעיינתי בעתירה על צרופותיה ובתגובת המשיבים,  ולאחר ששמעתי טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי הינה כי דין העתירה להידחות.  העתירה כורכת בכריכה אחת  השגות על החלטות בית הדין למשמורת ועל החלטות שר הפנים ו - RSD. הראשונות עניינן אמור להתברר במסגרת ערעור מינהלי והאחרות עניינן להתברר במסגרת עתירה מנהלית.

            על מנת שלא להטריח הצדדים החלטתי לדון בנושא כולו.